גיטריסט איך לצאת מהמלכודת הפנטטונית

אין גיטריסט שלא מכיר את הסולם הפנטטוני. זהו הסולם הוותיק והנפוץ ביותר בנגינה על גיטרה, המקובל בתרבויות וסגנונות מוזיקליים רבים מאד. גיטריסטים מתחילים ומקצוענים כאחד משתמשים בו תדיר, בין אם בחדר השינה או על הבמה מול קהל עצום. לפעמים נדמה שהסולם הפנטטוני מותאם במיוחד לנגינה על גיטרה וכאן בדיוק מתחילה הבעיה עליה נדבר בפוסט הזה.
הדרך המסורתית ללמוד נגינה על גיטרה, במיוחד בשלבים הראשונים, מבוססת על תבניות. בתחילת הדרך, כל גיטריסט לומד תבניות של אקורדים בסיסיים ומשם הוא עובר ללימוד הסולם הפנטטוני, שוב על פי תבניות. הבעיה היא שתהליך זה מרגיל אותנו לחשוב על נגינה בגיטרה בצורה של תבניות. כתוצאה מכך, גיטריסטים רבים מאד מגיעים לשלב בו הם מוצאים את עצמם כלואים בתוך צורת החשיבה הזו ומתחילים לשים לב שהסולואים שלהם חוזרים על עצמם.
אם גם אתם הגעתם למצב בו הסולם הפנטטוני כבר לא עושה לכם את זה כמו פעם ומתחילים להרגיש שאתם כלואים בתבנית הזו, השאלה הנשאלת היא- כיצד מתגברים על זה? מה ניתן לעשות כדי לצאת ממעגל הקסמים הזה?

בתור גיטריסט שהבלוז והרוק זורמים בעצמותיו מגיל צעיר מאד, הגעתי בשלב מסויים למצב בו מצאתי את עצמי משתעמם יותר ויותר מהסאונד הזה. רציתי למצוא סאונד שונה וטרי, שיוסיף קצת תיבול לנגינה שלי ויהפוך אותה למעניינת יותר בשבילי. עד מהרה החיפוש הזה הפך למסע שנמשך עד היום, במהלכו אימצתי לעצמי כמה טקטיקות שעזרו לי לצאת מהמלכודת הזו ולהכניס סאונד חדש לנגינה שלי.

ללמוד סגנונות אחרים

הדבר הראשון שעזר לי היה להתחיל לשמוע סגנונות אחרים של מוזיקה, דוגמת קאנטרי, ג’אז, פיוז’ן ועוד. אינני מדבר על האזנה פסיבית: ממש ישבתי ולמדתי לנגן את הסגנונות אלה. לא הסתפקתי רק בלימוד הסולואים עצמם- למדתי איך להפיק את הסאונדים הרלוונטיים לכל סגנון. מרווחי האיצבוע החדשים והלא מוכרים הכריחו אותי להאזין לצלילים עצמם ולצאת מאיזור הנוחות של עבודה לפי תבניות מוכרות. הסאונדים החדשים שינו לחלוטין את התגובה של הגיטרה לנגינה שלי והכריחו אותי להתאים את טכניקת הנגינה אליהם, על מנת להפיק תוצאות אותנטיות מבחינה סגנונית. לאחר זמן מה שמתי לב שאני מתחיל לשלב אלמנטים שונים מסגנונות אלה בסולואים של בלוז ורוק, מה שהפך אותם ליותר מעניינים ופחות צפויים.

לנסות כיוונים אחרים

הדבר השני שעזר לי לצאת מהחשיבה התבניתית היה להתחיל לשנות את הכיוון של הגיטרה בצורה אקראית. כתוצאה מכך לא יכולתי להסתמך יותר על זיכרון שרירים, שכן התבניות המוכרות אליהן הגעתי אוטומטית, לא עבדו יותר. הדבר הכריח אותי להשתמש באוזניים על מנת להקשיב לכל צליל וצליל ולחשוב מה הצליל הבא שאני רוצה לנגן כדי להגיע לתוצאות כלשהן.
דבר נוסף שהתחלתי להשתמש בו יותר הוא סוגים שונים של כיוון פתוח, שעד אז שימשו אותי רק לנגינה עם סלייד. גיליתי שכיוון מסוג זה, בנגינה רגילה, הוא דרך נוספת ויעילה מאד לאלץ אותי לא להסתמך על תבניות וזכרון שרירים אלא ממש להשתמש באוזניים ולחשוב בצורה אקטיבית על הצליל הבא שאני רוצה לנגן.

אינני אומר שאלה הן הדרכים היחידות לצאת מהמלכודת הזאת. זה גם לא אומר שעליכם לזנוח את הסולם הפנטטוני לחלוטין. זהו סולם מאוד וורסטילי הנשמע נהדר ובשלב כלשהו במסע שלי חזרתי אליו.
ראשית, שאלו את עצמכם אם אתם אכן נמצאים בתוך המלכודת הזו. אם התשובה היא חיובית, מצאו את הדרכים המתאימות לכם להתמודד איתה ומה שיותר חשוב, התמידו בזה. בסופו של דבר, החוכמה היא להפוך את הסולם הפנטטוני לחלק מהנגינה שלכם במקום להיות הבסיס שלה, מה שיעזור לכם להשמע מעניינים יותר מאי פעם.

אם יש נושא שהייתם רוצים לקבל עליו מידע או שאלה שמעניינת אתכם, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך. אשמח לענות כמיטב יכולתי על פניותכם.
אם תרצו להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה או בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

בטלפון – 052-8699642, בפייסבוק, או במייל

רוצים לקבל את המאמר הבא ישירות למייל שלכם?

הרשמו לניוזלטר בצד השמאלי העליון של העמוד.

By | 2017-06-26T15:13:45+00:00 4 בינואר 2017|גיטרות|0 תגובות

השאר תגובה