לאזן את הסאונד של הגיטרה במיקס הכללי

גיטריסטים אוהבים לנגן בעוצמה גבוהה. כמעט כל גיטריסט שתשאלו יאמר לכם שהמילה הנפוצה ביותר שהוא שומע היא "תנמיך". העניין הוא שהסאונד של הגיטרה
נשמע במיטבו בעוצמה גבוהה, וכן… זאת עובדה, כפי שמיד יוסבר. לכן, לרוב הגיטריסטים, לאזן את הסאונד של הגיטרה, במיקס הכללי של ההרכב ולגרום לה להישמע טוב, זו משימה לא פשוטה. הסיבה לכך נעוצה בכמה גורמים.

עקומת פלצ’ר-מנסון וטווח התדרים של הגיטרה.

מגברי מנורות לא נשמעים טוב מתחת לעוצמה מסוימת, שהיא די גבוהה. זו לא אגדה או סתם הגזמה. העובדה היא שעל מנת להפיק את מלוא הפוטנציאל מהמנורות, במעגלים מסוג זה, צריך להזין למעגל אות בעוצמה מספקת על מנת לגרום למנורות להגיב "נכון" ובתורן להפיק את הסאונד החם והמלא שכולנו מכירים.
"עקומת פלצ’ר-מנסון" היא תוצאה של מחקר מדעי העוסק ביכולות השמיעה של האוזן האנושית ומסבירה זאת בצורה מדעית. בגדול, היכולת של האוזן האנושית לשמוע בבהירות טווחי תדרים שונים תלויה בעוצמת הצליל. התדרים הנמוכים והגבוהים (במקרה שלנו ה"גוף" וה"אוויר" של סאונד הגיטרה) נשמעים ברור יותר ככול שהעוצמה גבוהה יותר. כשהעוצמה נמוכה יותר, אנחנו מאבדים חלק מהתדרים הנמוכים והגבוהים. כשזה קורה (וזה מורגש מאוד בנגינת סולו) אנחנו מאבדים את ה – "Feel" בסאונד שלנו, שהופך להיותר רזה ועמום, וכתוצאה מכך הנגינה נפגעת.
תופעה זו כמעט ולא קיימת בכלים אחרים, דוגמת בס ותופים. הבס, בדרך כלל, ממוקם יותר מאחור במיקס הכללי, ויושב על טווח תדרים שהוא הרבה יותר מורגש מאשר נשמע על ידי המאזין. התופים מצידם, מכסים את כל טווח התדרים מתוף הבס ועד המצילות, כך שהם אף פעם לא נעלמים במיקס. לעומת זאת, המיקום של הגיטרה במיקס תלוי בהרבה מאוד גורמים.

גיטרה ה"נלחמת" בתופים.

מלבד הבעיות המוסברות על ידי עקומת פלצ’ר-מנסון, הגיטרה נאלצת להילחם עם התופים על מקום במיקס (במיוחד בזמן סולו). כדי להישמע, העוצמה של הגיטרה צריכה להיות לפחות זהה לעוצמת המצילות של המתופף, שמשתלטות על התדרים הגבוהים במיקס. אבל יחד עם זאת, הגיטריסט חייב להתאים את העוצמה של הגיטרה לשינויים בדינמיקה של השיר, אם זה בפתיח, בבתים, בפזמונים, או בסולו.
טווח התדרים של הסנר ממוקם באמצע הספקטרום אבל גם הוא חופף לתדרי הגיטרה ו"נלחם" בהם על מקום במיקס. מעבר תופים שמבוצע ברובו על הסנר עשוי בקלות להעלים את הסאונד של הגיטרה.
ואם כל זה לא מספיק, אל תשכחו שהשירה צריכה להיות חזקה יותר מהתופים והגיטרה גם יחד, על מנת שלא תעלם במיקס הכללי.

גיטרות שנלחמות ביניהן

שתי גיטרות בהרכב הן מצב די נפוץ, המאפשר לקחת את זה לכיוונים שונים, היכולים להוסיף הרבה עניין מבחינה אומנותית. למשל:

  • סולו של שתי גיטרות בהרמוניה
  • גיטרת קצב וגיטרה מובילה
  • סולואים כפולים או שאלה – תשובה
  • אפקטים ואמביינס

יחד עם היתרונות יש גם לא מעט חסרונות בסידור כזה. שתי גיטרות עשויות לייצר המון "בוץ" בטווח התדרים האמצעי, דבר שיקשה על הגיטריסטים לשמוע את עצמם בצורה ברורה. זה תקף במיוחד למצב בו הגיטריסטים מנגנים על גיטרות זהות או גיטרות עם פיקאפים מאותו הסוג.
מעבר לעניין של הסאונד, שני הגיטריסטים יאלצו להתאמץ על מנת לשמוע את הניואנסים הדקים של הנגינה שלהם. זה יגרום לגיטרות "להילחם" אחת בשנייה, כשהגיטריסטים נאלצים להגביר , לאט לאט, את העוצמה, עד שמגיע הרגע של ה – "תנמיך".
לבסוף צריך להתייחס גם לנושא האפקטים. דיסטורשנים, פאזים ואוברדרייבים למיניהם, גם כאלה ברמה הגבוהה ביותר, ממסכים את טווח התדרים הרבה יותר מסאונד גיטרה נקי. לדוגמה כמעט בלתי אפשרי להבדיל בין שתי גיטרות המנגנות בו זמנית בסאונד של פאז רצחני.

אז איך לאזן את הסאונד של הגיטרה במיקס הכללי

יש כמה דברים שניתן לעשות על מנת לשפר את האיזון של הגיטרה בתוך המיקס הכללי.

השתמשו בקומפרסור לאיזון הסאונד של הגיטרה

קומפרסור יכול לעזור מאוד למקד את הסאונד של הגיטרה בתוך המיקס הכללי. קומפרסורים ממקדים את הסאונד על ידי הגברת הצלילים החלשים יותר והנמכת הצלילים החזקים יותר. קומפרסייה עדינה (כיוון כפתור הקומפרסייה/הסוסטיין ל – 1/4 עד 1/2 מהטווח שלו) תיצור סאונד מאוזן וממוקד יותר, ש"יחתוך" טוב יותר דרך המיקס, מבלי להקריב יותר מידי את הרגישות למגע. הגיטרה תשמע טוב יותר, לאורך כל החלקים של השיר ועדיין יישאר לכם מספיק טווח דינמי לשחק איתו. עם קצת ניסוי וטעיה, תוך שאתם מקפידים להישאר בטווח העדין של הקומפרסור, תוכלו להגיע בקלות למצב, בו ניתן יהיה להשאיר את הקומפרסור דלוק, בכל החלקים של השיר, כמו גם בכל אחד מהשירים.

השתמשו בבוסטר לאזן את העוצמה של הסולו.

לעיתים הקומפרסור לא יספיק על מנת להוציא את הגיטרה החוצה בזמן הסולו. במקרה כזה, הגבר קטן בעוצמה יכול לספק את האפקט הנדרש. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש בקומפרסור נוסף שמכוון להוסיף קצת יותר קומפרסייה ועוצמה, או באמצעות בוסטר ייעודי. תוספת של כ – 3dB לעוצמה בזמן הסולו תספק את האפקט הרצוי מבלי לפגוע במיקס הכללי.

בהרכב של שתי גיטרות, השתמשו באפקטים בחוכמה.

בהרכב של שתי גיטרות, חשוב מאוד להתאים ולאזן את הסאונד של הגיטרות בכל שיר ושיר. אם גיטרת הקצב משתמשת בפאז התופס המון מקום במיקס, רצוי שהגיטריסט המוביל ישתמש באוברדרייב בהיר לסולו ולמעברים. סולו המנוגן בסאונד שמן של אוברדרייב, יישמע הרבה יותר טוב על רקע של פאז, מאשר כזה המנוגן בסאונד של פאז.
כשמנגנים הרמוניות, הרעיון הוא לשלב את הסאונד של הגיטרות, כך שיישמע כגיטרה אחת. במקרה כזה כדאי ליצור. לשתי הגיטרות, סאונד כמה שיותר דומה, על מנת להשיג את האפקט הרצוי.
במצב של דיאלוג בין גיטרות (שאלה-תשובה), וודאו שהגיטרות נשמעות שונה מספיק על מנת להוסיף עניין וטקסטורה לסאונד הכללי, אבל דומות מספיק על מנת שאף אחת לא תאפיל על השניה. דיאלוג בין פאז עדין לאוברדרייב בינוני, ישמע הרבה יותר טוב מאוברדרייב בינוני, המנסה להתמודד עם דיסטורשן רצחני.

השתמשו באצבעות לאזן את הסאונד של הגיטרה.

ככל שיעבור הזמן, רוב הגיטריסטים ימצאו את עצמם מקטינים את הסטאפ שלהם יותר ויותר. המיקוד יעבור לבחירה נכונה של המגבר והגיטרה, לעיתים בתוספת כמה פדאלים בודדים שבאמת חיוניים לחומר המנוגן. פעמים רבות הקומפרסור ייזנח בצד, כשתלמדו לשלוט על הדינמיקה שלכם ולאזן את הסאונד באמצעות האצבעות. זה דורש הרבה מיומנות, אבל זהו שלב הכרחי בהתפתחות שלכם כנגנים. לימדו לקחת צעד אחורה כשאתם מלווים זמר, במהלך הבית. הגבירו טיפה בפזמון וכשתגיעו לסולו בידקו אם עוד נותרה לכם אפשרות להעלות מעט את העוצמה. אם לא, השתמשו בבוסטר איכותי על מנת להעלות את העוצמה עוד טיפה.

לסיכום.

בידקו עם עצמכם באיזה שלב אתם נמצאים בנגינה שלכם. אם אתם מרגישים שאתם עדיין בתחילת הדרך, אבל כבר מנגנים בהרכבים ומתחילים לחפש את הסאונד שלכם, נסו לעבוד עם קומפרסור ולהבין איך הוא משפיע על הסאונד והנגינה שלכם. אם אתם מתקדמים יותר והגעתם לשלב בו תרצו לפתח את הדינמיקה שלכם, נסו להקטין קצת את הסטאפ שלכם ולהתרכז בהפקת הסאונד והדינמיקה מהאצבעות.
בסופו של דבר יש כמה דרכים להגיע לכל מטרה. בחרו את מה שהכי מתאים לכם, על מנת לאזן הסאונד של הגיטרה במיקס.

By | 2017-06-26T15:23:34+00:00 9 במרץ 2016|גיטרות|0 תגובות

השאר תגובה