להשיג נקיון בנגינה על גיטרה חלק א

אחד האתגרים הנפוצים שגיטריסטים רבים נאלצים להתמודד איתו באופן יום יומי הוא היכולת לנגן על גיטרה בצורה נקיה ונטולת רעשים מיותרים. אמנם נקיון בנגינה חשוב הרבה יותר באולפן מאשר על הבמה, אבל מעבר לנקודה מסוימת- טכניקה רשלנית מורגשת גם במופע חי וזה מאפיל על הנגינה.
בפוסט "6 טיפים ליצירת הקלטת גיטרה מעולה" נגעתי בצורה חלקית בנושא והדבר גרר שאלות רבות מהתלמידים שלי. לכן, החלטתי להקדיש לנושא את שני המאמרים הבאים.
כעקרון, ניתן לחלק את נושא הנקיון בנגינה על גיטרה לשני תחומים עיקריים. התחום הראשון, בו נטפל במאמר זה, הוא צלילים שאנחנו רוצים לשמוע. התחום השני הוא צלילים שאנחנו לא רוצים לשמוע, ונטפל בו בחלקו השני של המאמר.

גיטריסטים רבים מתקשים לזהות בצורה מדויקת את הבעיות בנגינה שלהם. הם עשויים להרגיש שהנגינה שלהם לא נקייה אבל להתקשות לשים את האצבע על הבעיות הספציפית. מיותר לציין שקשה לפתור בעיה אם לא יודעים לזהות אותה. לכן, לפני שניגשים לפתרון הבעיות, נבחן כיצד לזהות אותן בוודאות.

זיהוי הבעיות

כדי לזהות את הבעיות המשפיעות על הנקיון בנגינה שלכם, הקליטו את עצמכם מנגנים משהו שעליו אתם רוצים לעבוד. חשוב מאד להשתמש בסאונד גיטרה נקי במהלך ההקלטה, מכיוון שדיסטורשן עשוי למסך חלק מהצלילים ולגרום לקושי בזיהוי הבעיות. האזינו להקלטה ברבע או שליש מהמהירות הרגילה והתמקדו בניואנסים הדקים של הנגינה. חפשו רעשים מיותרים, צלילים מובלעים או לא מוגדרים וחוסר אחידות או הגדרה בדינמיקה של הפריטה. ערכו לעצמכם רשימה של כל הבעיות שאתם שומעים בבירור. האזינו להקלטה כמה פעמים עד שתהיו בטוחים שהצלחתם לשמוע בבירור את כלל הבעיות ולרשום אותן לעצמכם.

נקיון בצלילים שאנחנו רוצים לשמוע

התחום הראשון בו נטפל הוא נקיון בצלילים אותם אנחנו רוצים לשמוע. כדי להשיג את הנקיון המבוקש בצלילים אלה, עלינו להגיע לסנכרון מושלם בין היד הפורטת ליד המאצבעת.
את העבודה על סנכרון נחלק לשני חלקים, התקף ושחרור.

ההתקף הוא הרגע בו אנו מפיקים מהמיתר צליל באמצעות המפרט או האצבע של היד הפורטת.
בנקודת זמן זו, האצבוע של המיתר אמור להתבצע בסנכרון מושלם עם הפריטה. אם הסנכרון בין הידיים לא יהיה מושלם, נקבל צליל לא נקי ולא מספיק מוגדר מבחינה דינמית.

כדי לעבוד על ההתקף עליכם להקפיד על שלושה דברים:

  1. הקפידו להשתמש בסאונד גיטרה נקי (בלי דיסטורשן ובלי אפקטים!). שימוש בדיסטורשן ואפקטים ימסך את הבעיות עליהן אתם מנסים לעבוד ולא יאפשר לכם לשמוע אותן בבהירות.
  2. נגנו בעוצמה שתאפשר לכם לשמוע מה באמת קורה בזמן שאתם מנגנים.
  3. כשאתם מנגנים משהו במהירות איטית מהרגיל, חשוב מאד להקפיד שלא יהיה שום שינוי בצורת הפריטה, בדינמיקה ובאצבוע של מה שאתם מנגנים. כל שינוי בצורת הנגינה כשאתם מנגנים משהו לאט מהרגיל (זווית המפרט, עוצמת הפריטה, המיקום של היד וכו') לעומת נגינה במהירות הרגילה, יקשה עליכם להשיג את השיפור אליו אתם מכוונים, מכיוון שהסאונד שתפיקו יהיה שונה מזה שיופק בנגינה במהירות הרגילה ולא תוכלו לדעת אם הבעיות שזיהיתם נפתרו או לא.

השחרור הוא כל מה שקורה מיד לאחר הפריטה.
עבור גיטריסטים רבים, ה"שחרור" הוא השלב בו הכי קשה לזהות ולתקן בעיות של נקיון בנגינה על גיטרה. הסיבה לכך היא שברגע שהצליל נוגן בצורה נקיה, לרוב מתעלמים מהחלק שמגיע מיד אחרי (זה יכול היות רעש קטן בין שני צלילים או שני צלילים שקצת מתערבבים אחד בשני). בנוסף, נגינה בסאונד גיטרה נקי, כפי שתואר בעבודה על ההתקף, בדרך כלל מסתירה את הבעיות בשלב השחרור. זו גם הסיבה שגיטריסטים רבים שחושבים שהנגינה שלהם נקיה ומדויקת בשימוש בסאונד נקי, מרגישים שיש בעיה כשהם מנגנים בדיסטורשן אבל קשה להם לשים עליה את האצבע.

לחוסר הנקיון בשלב השחרור, יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות. הסיבה העיקרית והנפוצה ביותר נובעת מהעובדה שמיד אחרי הפריטה, המוח שולח לאצבע פקודה "להתרומם" מהמיתר (להזיז את האצבע למעלה כדי להרחיק אותה מהמיתר). ההרמה הזו של האצבע מהמיתר מייצרת תנועה מיותרת, (שעשויה לעיתים לגרום לתחושת אי נוחות או אפילו כאבים באצבעות) הגוזלת זמן יקר- מה שעשוי לגרום לבעיות של מהירות ו / או קצב באצבוע.

כדי לפתור בעיה זו, עלינו "להרגיל" את המוח שלנו לשדר לאצבע פקודה "להירגע" במקום "להתרומם". ברגע שהאצבע חוזרת למצב רגיעה, היא תתרומם מהמיתר באופן מיידי ובצורה טבעית. היות והתנועה הזו טבעית ולא יזומה, הטווח שלה קטן הרבה יותר והיא אורכת פחות זמן. כתוצאה מכך, נוכל לנגן יותר מהר, לאורך הרבה יותר זמן ובהרבה פחות מאמץ. זה גם ישאיר לנו יותר זמן להכין את האצבע לתנועה הבאה, מה שיעזור לנו להימנע מרעשים מיותרים.

כדי לעבוד על השחרור, עליכם להקפיד על ארבעה דברים:

  1. בניגוד לשלב הקודם, כשאתם עובדים על נושא השחרור, מומלץ להשתמש בדיסטורשן (אבל עדיין בלי אפקטים). זאת מכיוון שלדיסטורשן יש נטייה להדגיש דווקא את הרעשים האלה, מה שיקל עליכם לזהות אותם.
  2. גם כאן, נגנו בעוצמה שתאפשר לכם לשמוע בבירור את הסאונד היוצא מהמגבר שלכם.
  3. נגנו לאט אבל הקפידו מאד לא לשנות שום דבר בצורת הנגינה שלכם.
  4. אם אינכם מצליחים לזהות את הרעשים, הקליטו את עצמכם והאזינו להקלטה במהירות איטית עד שתדעו לזהות בבירור את הבעיות שאתם רוצים לעבוד עליהם.

בחלק השני של המאמר, נבחן דרכים להתמודדות עם הצלילים שאינכם רוצים לשמוע, כשאתם מנגנים על גיטרה.

אם יש נושא שהייתם רוצים לקבל עליו מידע או שאלה שמעניינת אתכם, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך. אשמח לענות כמיטב יכולתי על פניותכם.
אם תרצו להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה או בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

בטלפון – 052-8699642, בפייסבוק, או במייל

רוצים לקבל את המאמר הבא ישירות למייל שלכם?

הרשמו לניוזלטר בצד השמאלי העליון של העמוד.

By | 2017-06-26T15:11:08+00:00 8 במרץ 2017|גיטרות|0 תגובות

השאר תגובה