ריאמפינג מה זה ולמה צריך את זה חלק ב'

בחלק הראשון של הסדרה דיברנו על ריאמפינג כשיטה לשינוי סאונד של כלי נגינה, לאחר שהוא כבר הוקלט. דיברנו גם על מדוע כדאי לעשות ריאמפינג. הפעם נלמד איך עושים זאת בפועל.

האם ריאמפינג מתאים רק לגיטרות?

התשובה היא חד משמעית לא! ריאמפינג הוא עוד כלי יצירתי בארגז הכלים שלנו. ניתן לעשות ריאמפינג לכל דבר, אם זה לשירה שנרצה להעביר דרך אפקט מסויים, אם זה לסנר שנרצה להעביר דרך רמקול של גיטרה ולשלב את התוצאה עם הסאונד המקורי, או אפילו לערוץ ריוורב של מיקס תופים העובר דרך ערוץ דיסטורשן של מגבר כדי לקבל וייב מסוים. המגבלה היחידה כאן היא היצירתיות שלכם. זכרו שהכלל החשוב ביותר הוא שאין כללים.

איך מכינים הקלטה לריאמפינג?

ככלל, ריאמפינג מצריך הקלטה של כלי בתצורתו הבסיסית ביותר. כלים אקוסטיים הם הקלים ביותר ליישום התהליך. הם מוקלטים בדרך כלל באמצעות מיקרופונים, מה שמתרגם נאמנה את הסאונד הטבעי שלהם ומפיק הקלטה מוכנה לריאמפינג.
הכלי המאתגר ביותר מבחינה זו הוא הגיטרה החשמלית. סאונד של גיטרה המחוברת ישירות למיקסר או לכרטיס קול הוא צורמני ואנמי, דבר הפוגם קשות ביכולתו של הגיטריסט ליהנות מהנגינה ולהפיק מעצמו ביצוע טוב. הפתרון לבעיה זו הוא שימוש במכשיר הנקרא דיירקט-בוקס. הדיירקט-בוקס מיועד להתאמת העוצמה וההתנגדות של האות הנכנס אליו, לעוצמה וההתנגדות להם מצפה הכניסה בכרטיס הקול ו/או המיקסר.
בכל דיירקט-בוקס יש שתי יציאות: יציאת XLR דרכה יוצא האות לאחר התאמת העוצמה וההתנגדות, ויציאת PL דרכה יוצא העתק מדויק של האות הנכנס. מבנה זה מאפשר לחבר גיטרה למגבר ולכרטיס הקול בו זמנית. בצורה זו, הגיטריסט יכול ליהנות מהסאונד שהוא רגיל אליו ולהפיק מעצמו ביצוע טוב. במקביל, הגיטרה מוקלטת בסאונד נקי לחלוטין ולכן מוכנה לעבור ריאמפינג.

איך עושים ריאמפינג?

כדי לעשות ריאמפינג לערוץ, עלינו לחבר את המוצא שלו ישירות למגבר/פדאל ולהקליט את התוצאה לערוץ נפרד. הבעיה היא שעוצמת האות וההתנגדות שלו ביציאה מכרטיס הקול, גבוהה ממה שהמגבר מתוכנן לקבל. הפתרון הוא להשתמש במכשיר ייעודי שיודע להתאים את האות לעוצמה הנדרשת. ישנם מכשירים ייעודיים של חברות שונות כגון RADIAL ו – Little-Labs. אם קראתם את הפסקה הקודמת, בוודאי תבינו שניתן גם להשתמש בדיירקט-בוקס, מחוברת בכיוון ההפוך.
אגב, חשוב להבין שאפשר לעשות את אותו תהליך יצירתי עם כל ציוד הקיים באולפן- קומפרסורים, אקוולייזרים אפקטים וכול ציוד אחר. ההבדל היחיד הוא שבמקרה של ציוד אולפני, עוצמת האות וההתנגדות שלו כבר תואמות ואין צורך להשתמש בדיירקט-בוקס או כל ציוד אחר.

כשאני עושה ריאמפינג, אני מסמן מקטע שיתנגן בלופ, מחבר את המוצא למגבר ומתחיל לחפש את הסאונד המתאים. העובדה שאין לחץ של זמן מאפשרת לי להגיע לסאונד התואם לחלוטין את הסאונד שאני שומע בדמיוני. אחרי שמצאתי את הסאונד המושלם, אני מתחיל לבחון מיקרופונים שונים ודרכים שונות להציב אותם. בשלב זה אני מטייל די הרבה בין הקונטרול לבין חדר ההקלטה, כדי לוודא שהסאונד שאני מחפש לא רק נשמע לי טוב, אלא גם משתלב טוב במיקס. אחרי שמצאתי את השילוב המושלם של סאונד, מיקרופונים וההצבה שלהם בחדר, כל מה שנשאר לי לעשות הוא להקליט את התוצאה חזרה לערוץ חדש.

לסיכום, בין אם אתם מקליטים בבית או באולפן, ריאמפינג הוא תהליך יחסית פשוט, שכדאי להקדיש לו מחשבה במהלך ההפקה. זיכרו שהוא אינו מוגבל רק לגיטרות וניתן להשתמש בו על כל מקור, מה שהופך אותו לכלי יצירתי ממדרגה ראשונה.

אם יש נושא שהייתם רוצים לקבל עליו מידע או שאלה שמעניינת אתכם, אתם מוזמנים לכתוב לי על כך. אשמח לענות כמיטב יכולתי על פניותכם.
אם תרצו להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה או בכל נושא אחר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

בטלפון – 052-8699642, בפייסבוק, או במייל

רוצים לקבל את המאמר הבא ישירות למייל שלכם?

הרשמו לניוזלטר בצד השמאלי העליון של העמוד.

By | 2017-06-26T15:07:27+00:00 31 במאי 2017|גיטרות|0 תגובות

השאר תגובה